ועדת הערר של המרב"ד

ועדת הערר של המרבד

המרב"ד, קרי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הינו גוף של משרד הבריאות שמשמש כ-"רופא המוסמך" לבדיקת כשירות הנהיגה של נהגים שמופנים אליו על ידי רשות הרישוי, רופאים, או גופים ציבוריים נוספים, וזאת מכח תקנות 193 – 195ג לתקנות התעבורה, סעיף 12ב לפקודת התעבורה, וצו שר הבריאות משנת 1980 לעניין חובת הדיווח.

כמו כל גוף מנהלי, גם החלטותיו של המרב"ד כפופות לזכות ערעור של הנבדק, וזאת בפני ועדת הערר של  המרב"ד (תקנות 195 – 195ג לתקנות התעבורה + סעיף 55א לפקודת התעבורה).

ועדת הערר מורכבת משלושה רופאים, שנבחרים וממונים מתוך רשימה של רופאים שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות. הועדה מוסמכת (בין היתר) לבטל את החלטת המרב"ד, לשנות אותה, או לאשר אותה.

כיצד מתקבלת החלטת המרב"ד

המרב"ד מקבל דיווח ממקורות מוסמכים על נהגים שצריכים לעבור אצלו בדיקות כשירות נהיגה, ומזמן אותם לעבור את הבדיקות הללו.

לדוגמא, משרד הרישוי נוהג להפנות למרב"ד מבקשי/מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות, מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד, עברייני תנועה מועדים ולאחר תום שלילה, ועוד.

בדיקת הכשירות נערכת על ידי צוות המרב"ד. הבדיקות כוללות בדיקת רופא כללי, בדיקה פסיכולוגית, בדיקת פסיכיאטר, ובדיקת נרקולוג, אם כי לכל נבדק מותאמות בדיקות משלו, כך שאין צורך בהכרח לעבור את כל הבדיקות.

מי זכאי לערער על החלטת המרב"ד

מטעמי צניעות הפרט, המרב"ד מעביר רק את תמצית ההחלטה שלו לרשות הרישוי, וזו שולחת לנבדק הודעה על תמצית ההחלטה.

כל נבדק מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה שמעוניין לערער על החלטת המרב"ד, רשאי להגיש ערר על החלטתה בפני ועדת ערר של המרב"ד. לשם כך, הוא גם זכאי

כפי שצויין לעיל, הנבדק מקבל מרשות הרישוי רק הודעה על תמצית ההחלטה שנמסרה לרשות הרישוי על ידי המרב"ד. עם זאת, הנבדק רשאי לקבל ישירות מהמרב"ד את מלוא ממצאי תוצאות הבדיקה ונימוקיה. לשם כך, עליו לשלוח למרב"ד בקשה בכתב לקבלת הממצאים, בצירוף טופס הצהרת ויתור על סודיות רפואית מטעם הנבדק (ניתן לקבל טופס זה במשרדי המרב"ד או באתר האינטרנט שלו). אם ועדת הערר תסבור שמסירת הממצאים עלולה לפגוע בנבדק מטעמים רפואיים, עליה למסור את הממצאים לידי רופא מטעמו של הנבדק.

כיצד מגישים את הערר על החלטת המרב"ד

יש להגיש את הערר בפני ועדת הערר של המרב"ד תוך 30 יום מקבלת הודעת רשות הרישוי על החלטת המרב"ד, בצירוף שובר תשלום האגרה.

ניתן לשלם את האגרה בכרטיס אשראי באמצעות אתר שירות התשלומים הממשלתי ועמדות התשלום במרב"ד, או במזומן בבנק הדואר.

ניתן להגיש את הערר בכל אחת מהדרכים הבאות:

  • בדואר רגיל, לכתובת "ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה, בית חולים שיבא, תל השומר, לידי ועדת ערר, ביתן 17, מיקוד 5265601."
  • בדואר אלקטרוני, לכתובת: fax-infoma@moh.gov.il
  • בפקס: 03-5661945

במסגרת הערר יש לציין נימוקים לביטול החלטת המרב"ד ואשר סותרים את חוות הדעת של צוות המרב"ד שלפיה התקבלה החלטת המרב"ד.

מי שמבקש לעבור בדיקת מחודשת במרב"ד, צריך לצרף לבקשת הערר גם חוות דעת מפורטת, חתומה בידי רופא מומחה.

הנבדק רשאי לטעון את טענותיו בפני ועדת הערר של המרב"ד, להציג בפניה מסמכים שונים, וזאת בין באופן אישי ובין על ידי עורך דין.

סמכויות ועדת הערר על החלטת המרב"ד

לאחר שועדת הערר שמעה את טענות הנבדק עליה להפעיל את שיקול דעתה ולקבל את החלטתה בערר.

בפסיקה נקבע שבמסגרת הפעלת שיקול דעתה, על ועדת הערר של המרב"ד לאזן בין שתי זכויות: מצד אחד, זכותו של הפרט לחופש התנועה, ובכללה הזכות לקבל רישיון נהיגה, ומצד שני, זכות הציבור בכללותו הציבור לבטיחות השימוש בדרך ולשלמות ובריאות הגוף והנפש.

סמכות ההחלטה של ועדת הערר של המרב"ד הינה סמכות רחבה ומגוונת, באופן לפיו היא רשאית לאשר את החלטת המרב"ד, לשנות אותה, לבטל אותה, להורות על עריכת בדיקה מחודשת על ידי המרב"ד, או לתת כל החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.

יש לשים לב שעריכת בדיקה מחודשת לנבדק לאחר קבלת החלטת ועדת הערר תיערך בהתאם לכללים הבאים:

  1. אם ועדת הערר קבעה לנבדק מועד לבדיקה מחודשת, אין לערוך לו בדיקה מחודשת לפני מועד זה.
  2. אם ועדת הערר החליטה לדחות את הערר מבלי לקבוע מועד לבדיקהמחודשת, תיערך לנהג בדיקה מחודשת רק לאחר חלוף שנה ממועד החלטה זו.
  3. אם נערכה לנהג בדיקה מחודשת, בהתאם לכל אחת משתי האופציות שלעיל, והוא נמצא בלתי כשיר לנהיגה, תיערך לו בדיקה מחודשת נוספת רק לאחר חלוף שנתיים ממועד החלטת ועדת הערר.

כיצד מערערים על החלטת ועדת הערר של המרב"ד

גם על החלטת ועדת הערר של המרב"ד ניתן לערער, וזאת בפני בית המשפט המחוזי, ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים.

שני הצדדים רשאים לערער, תוך 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה, אולם זאת רק לגבי שאלה משפטית בלבד, להבדיל משאלה רפואית. מדובר במצבים בהם נפלו פגמים מינהליים בהחלטת ועדת הערר, ולמשל, במידה שהחלטתה ניתנה ללא נימוק, או תוך ניגוד אינטרסים, או בחוסר תום לב, וכדומה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור גם על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך 30 יום, וזאת בפני ביהמ"ש העליון.

אם אתה מעוניין להגיש ערר על החלטת המרב"ד, מומלץ להיעזר  בעורך דין תעבורה בקי ומיומן לשם כך כדי להגביר את סיכויי קבלת הערר.

אז מה היה לנו עד עכשיו?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
מאמרים קשורים